חוק זכויות החולה מגן גם על המטופלים הזרים בישראל

ב-1 במאי 1996 קיבלה הכנסת את חוק זכויות החולה שחל גם על מטופלים זרים. החוק קובע שלחולה הזכות לקבל טיפול רפואי הולם תוך שמירה על כבודו ועל פרטיותו. אחד מיתרונות החוק נעוץ בכך שהוא לא רק מגן על החולה אלא גם מטיל אחריות על הצוות הרפואי המטפל בו.
אזרחי ישראל ואזרחים זרים המטופלים בארץ נהנים מהזכויות הבאות:
1. כל אדם הנזקק לטיפול רפואי חייב לקבלו בלי קשר למין, גזע, מוצא ודת. הטיפול יינתן על פי כל הכללים הנהוגים במערכת הבריאות הישראלית.
2. לחולה שמורה הזכות לקבל טיפול נמרץ ללא כל תנאי. הרופא שאליו הופנה החולה בעת חירום חייב לבדוק אותו ולהעניק לו סיוע רפואי.
3. לכל חולה הזכות לקבל טיפול רפואי באיכות גבוהה.
4. החולה זכאי לעיין במידע על מחלתו.
5. כל עובד במוסד רפואי חייב לשמור על סודיות רפואית.
6. עובדי מוסדות רפואיים חייבים לשמור על כבודו של החולה ועל פרטיותו.
7. עובדי המוסדות הרפואיים יבצעו טיפולים רפואיים לאחר הסכמה מפורשת של החולה, בין אם בכתב או בעל פה.
8. הצוות הרפואי חייב ליידע את החולה במה כרוך הטיפול הרפואי שהוא אמור לקבל, מהן מטרות הטיפול, מהם הסיכונים וההשלכות האפשריות. יש למסור לחולה את המידע בצורה מובנת לו. במקרים מסוימים רשאי הצוות שלא למסור מידע מלא לחולה אולם הדבר כרוך באישור של ועדת האתיקה הרפואית.
9. לחולה שמורה הזכות להתייעץ עם מומחה נוסף ולקבל דעה שנייה.
10. חולה שהחליף רופא או צוות רפואי רשאי לבקש שיתוף פעולה מלא בין הצוות הקודם לצוות שמטפל בו כעת.
חוק זכויות החולה מחייב כל מוסד רפואי בישראל למנות אדם האחראי על שמירת זכויות החולים. תפקידו לסייע לחולים, לבדוק את תלונותיהם ולהדריך את עובדי המוסד בהתאם להוראות החוק.
אכיפת חוק זכויות החולה
צוותים מיוחדים פועלים בבתי החולים על מנת לאכוף את חוק זכויות החולה. הצוות הראשון עוסק בבדיקת תלונות החולים ומלוויהם ובבחינת אירועים חריגים. הצוות השני אחראי על בקרת איכות השירות של המוסד הרפואי. הצוות השלישי אמון על שמירת כללי האתיקה הרפואית. הוא מטפל בסוגיות כגון סודיות וטיפול נמרץ ללא הסכמת החולה.
לסיכום, חוק זכויות החולה מבטיח שמירה קפדנית על כללי האתיקה ועל יחס הולם לכל המטופלים במוסדות הרפואה בישראל.