“המבשר”: מפעילי הצהחנים חוששים שהורדת המחיר לא תאפשר להם לספק את המוצר באיכות לה הם מחויבים, ובתנאים אלה הם מעדיפים לסגור את העסק. מי שבקי בעקרונות לא יכול להיות מופתע מההתפתחות הזו. אולי יהיה בישראל חוק מעולה להסדרת תחום התיירות הרפואית – אך לא יהיו תיירים רפואיים.
הסבר פניך לתייר
ביטים אלה דנה הכנסת בהצעת חוק להסדרת תחום התיירות הרפואית הנכנסתלישראל. נדיונים מציגים מתנגדי הענף את התיירות הרפואית ככזו שמגיעה על חשבון המטופלים הישראלים, ויוצרת שחי רמות של טיפול רפואי. אבל גם נצר השני לא נותרים חייבים.
רונן סלומון, מנהל תחום תיירות רפואית באיגוד לשבות המסחר, טוען במאמר שפרסם תישא כי בניגוד לדעה הרווחת, פציינטים שמגיעים מחו״ל, כמעט אינם תופסים את מיטותיהם של המטופלים הישראלים, ובטח לא במחלקות העמוסות בבתי החולים. תייר רפואי גם לא זוכה לקיצור תורים, שכן הוא מגיע לישראל בסמוך למועד הטיפול שתואם לו מראש.
למעשה, אומר סלומון, תיירות רפואית מהווה פחות מאחוז מסך המטופלים בבתי החולים בישראל, אולם הם מכניסים לבתי החולים כ-5 אחוזים מתקציבם, דבר המאפשר לבית החולים לרכוש ציוד רפואי חריש ומשוכלל יותר מעבר לתקצוב הממשלתי, כשטציוד זה נהנים כלל אזרחי ישראל. אם בתחילה חשב משרד הבריאות לאסור לחלוטין כניסתם של תיירים רפואיים, הרי שבהצעת החוק הנוכחית אמנם מאפשרים לתיירים רפואיים להגיע לישראל, אך במקביל נקבעו הוראות בלתי ישימות שיקשו על התייר הרפואי, כך שהוא עשוי לבחור לעבור את הטיפולים במדינה אחרת.
מדינת ישראל, מזכיר סלומון, הצליחה, בתוך פחות מעשור, להפוך למעצמה עולמית בתחום התיירות הרפואית. מרכז מחקר הבריאות הבינלאומי (IHRC) דירג את מדינת ישראל במקום השלישי בעולם, אחרי קנדה ובריטניה, בהעדפת תיירים רפואיים, כאשר מדינת ישראל ממוקמת במקום הראשון כעולם באיכות הציוד והשירותים. כל זה, כאשר הסחירים לטיפולים בישראל רם מהגבוהים ביותר בעולם, הרבה יותר מגרמניה, צרפת, שוויץ, סינגפור, דרום קוריאה וקנדה, מדינות שאינן נופלות מישראל ברמת הרפואה שהן מציעות, ובמקרים מסוימים אף עולות עליה. ישנם טיפולים בישראל שעולים אפילו יותר מאשר בארצות הברית, שבה מספר בתי חולים מהמובילים בעולם בדירוג איכותי.
אם כך, מדוע בכל זאת תייר רפואי מעדיף להגיע לסיפולים יקרים בישראל במקום בגרמניה? מדוע תייר רפואי מעדיף להצטופף בחדר עם כטה מטופלים בישראל, במקום לקבל חדר פרטי בצרפת? מדוע למרות המצב הבטחוני בישראל, תייר רפואי מגיע ארצה, במקום ללכת לבית חולים רגוע בשוויץ? התשובה, סבור סלומון, טמונה בערך המוסף שאותו תייר רפואי מקבל.
ענף התיירות הרפואית בישראל, שהוקם כיוזמה פרטית, השכיל לזהות את הצרכים והדרישות של התייר הרפואי והעניק לו את התמורה המיטבית ביותר לכספו. חברית ישראליות לתיירות רפואית נעזרו ברופא בעל רישיון שליווה את התייר עוד לפני שהגיע לטיפול בישראל, כהן את סיכויי החלטתו, בנה לו תכנית טיפולים וליווה אותו רפואית !לוגיסטית – בזמן שהותו בישראל ואף לאחר חזרתו לסדינתו. חברה תיירות רפואית שימשה במעין ׳רופא משפחה’ עכור התייר הרפואי. בך, כשיש על טי לסמוך, כשרמת השירות גבוהה וכשהתייר מקבל את כל המידע הרפואי בשפתו, פעמים רבות הוא יעדיף לשלם יותר ולקבל את השירות הכולל.
גם רמת הרפואה הגבוהה בישראל תרמה רבות לתנועת התיירים הרפואיים. אך ספק אם זו לבדה היתה מצליחה למשוך את התייר הרפואי. לראיה ניתן לראות מדינות אירופאיות בהן רמת הרפואה גבוהה אך תנועת התיירות הרפואית נמוכה. מדינות רבות בעולם זיהו את היכולות של החברות לתיירות רפואית בישראל וניסו לשכפל את המודל. יש מדינות שאף השכילו להשקיע משאבים כספיים כדי לעודד תיירות רפואית אליהן, כגון יפן, טורקיה, הודו ומדינות המפרץ הפרסי, כאשר עיני כולו נשואות לסין, ממנה יוצאים כל שנה כי40 מיליון תיירים רפואיים לטיפולים במדינות שונות, בהיקף של מעל 50 מיליארד דולר בשנה.
במקום לעודד ענף ייצוא שירותים חשוב שמכניס מיליארדי דולרים לקופת המדינה, טוען סלומון, כתבה ישראל ביצירתיות הצעת חוק שאמורה ‘לחנך’ את התייר הרפואי ולקבוע כיצד הוא יתקשר עם בתי החולים או הסוכן הרפואי וכיצד ישלם, וכן כובלת אותו למוסד רפואי אחד בישראל, ומונעת ממנו בחירת רופא שמדבר את שפתו. במקום לסנף את היתרונות היחסיים שבנו החברות לתיירות רפואית בישראל לאורך השנים, באה הצעת החוק ופועלת בדיוק ההיפך. אם משרד הבריאות היה מבצע סקר בקרב התיירים הרפואיים המגיעים לישראל, היו מזהים כקלות שתיירים רפוא״ם מעדיפים חבילת טיפולים כוללת בלי הפתעות מחירים, עם ליווי צמוד של רופא ישראלי לכל תקופת הטיפול, ומתן אפשרות לבחור רופאים שיטפלו בהם – שלרוב דוברים גם את שפתם.
אם המטרה היא לחזק את מערכת הרפואה הישראלית ולהוסיף לה הכנסות מתיירות רפואית, מסכם סלומון, הרי שנדרש לקבוע חקיקה ישימה שלא תסרבל את התייר הרפואי ולא תגרום לו לבחור כמוסדות רפואיים במדינה אחרת. במצב הנוכחי, אולי יהיה בישראל חוק מעולה להסדרת תחום התיירות הרפואית – אך לא יהיו תיירים רפואיים.
