במרכז רפואי אסותא בחסות אגודה ישראלית לתיירות רפואית (מרפא) נערכה התייעצות דחופה באשר להצעת החוק של משרד הבריאות המוקדשת לתיירות מרפא.

בוועידה השתתפו נציגי מרפאות ישראליות וחברות העוסקות בתחום תיירות מרפא בהם רופאים, משפטנים, אנשי עסקים, עיתונאים, ונציגים מהתחומים הקשורים.

בדו”ח המפורט של לשכת המסחר הצביע יו”ר האגודה IMTA (אגודה ישראלית לתיירות רפואית (מרפא) מרק כצנלסון על ארבעה סעיפים בהצעת החוק של תיירות מרפא עליהם לא מסכימים אנשי התחום.

לדברי של קצנלסון, יישום התוכנית יגרום לרעידת האדמה בתיירות מרפא, היות ובהתבסס על הניתוח מעמיק ותחזית המומחים הדבר יביא לאסון בתחום. במילים אחרות, במידה והכנסת תעביר את החוק במתכונתו הנוכחי, מרבית החברות של תיירות מרפא תעלצו להפסיק את פעילותן או להעבירה לחו”ל.

עם זאת, הדגיש יו”ר IMTA כי חוק תיירות מרפא הינו חיוני אלא אם כן יהיה שקול עם התחשבות בהיבטיםשונים של התחום, ויהיה מוסכם על כל שחקני השוק. החוק אמור להבטיח את מירב אפשרויות הטיפול לפציינטים זרים אך עם דגש על עדיפות לאזרחי ישראל.

“עבור חוק טוב והוגן יש להיאבק, אמר כצנסלון. – לכן פעילות האיגוד שלנו מכוונת להגנת הזכויות של חברות תיירות מרפא. יחד נפעל בכל הכוח על מנת להגן על זכויותינו. נילחם על כל חברה בתחום!”

 

(היה לי חברה רפואית. היה לי דירה, מכונית, משפחה…עכשיו אני פה…)

4 הסעיפים המסוכנים בהצעת החוק על תיירות מרפא:

אז מה בעצם גורם למרפאות ישראליות וחברות תיירות מרפא לא רק לחשוש ממנו אלא גם לצאת למחאה? ומהי האלטרנטיבה שמוצעת למדינה?

 

  1. הגדרת נושא של תיירות מרפא וקריטריונים לרישוי.

מה דורש החוק?

מחברי החוק העתידי מציעים לאפשר את הפעילות בתחום תיירות מרפא לכל אדם מעל גיל 21 ללא עבר פלילי.

מה זה אומר?

במידה וההגדרה זו תתקבל, משמע כי כל בוגר בלי רקע קרימינאלי נטול מיומנויות מקצועיות יוכל לעסוק מתחום.

אז מה מציע IMTA במקום?

מבחינת המומחים בתחום תיירות מרפא, הניסוח הנוכחי לא רק מחסל את תיירות מרפא כמקצוע, אלא גם פותח דלתות לתחום לכל מיני הרפתקנים ולו רמאים למיניהם.

בתור אלטרנטיבה סבירה מציעים אנשי IMTA ליצור קריטריוני עבודה בהתאם לקוד האתי של תיירות מרפא אותו יכינו נציגי האגודה לתיירות מרפא, הסתתדרות ואיגוד הרופאים. נכון להיום הקוד האתי מהווה הוראה למעשה לכל החברות רפאיות ובתי חולים בארץ, ומוסכם על ידי כל בעלי-דבר למעט משרד הבריאות.

הקוד האתי מרמז לארגון קורסים מקצועיים לעובדי התחום, לימוד סטנדרטים של ההתנהגות האתית, מינוח רפואי בעברית ומיומנויות עם תוכניות מקצועיות לליווי פציינטים (CRM), כמן כן תרשים מפורט של האינטראקציהעם החולה לפני באתו אצרה, בעת השהייתו כאן וכן אחרי עזיבתו למקום מגוריו. אנשי IMTA סבורים כי סטנדרטים מדויקים אמורים להפוך לנורמה בכל התעשייה של התיירות הרפואית.

אולם בינתיים המדינה מנסה לפתור את הסוגיה בדרך הקלה.

תחום תיירות מרפא כבר מזמן מהווה יחידה עצמאית ביצוא השירותים של ישראל. לכן האגודה IMTA דורשת להעניק לו את המעמד הרשמי והמקצוע.

 

  1. הכנת תוכניות אינדיווידואליות לטיפול רפואי של התיירים.

מה דורש החוק?

מרגע קבלת החוק יחויבו כל בתי החולים בארץ בהכנה של כל הניירת הרפואית עבור המטופלים מחו”ל, מה שייאסר לחברות תיירות מרפא.

מה המשמעות של זה?

לפי דעתם של ספקי השירות הרפואי המנוסים, בתי החולים לא רק אינם מעוניינים בהכנת תוכניות אינדיווידואליות לתיירים אך גם לא יכולים – מדי שנה מספרן מסתכם ב-1 מיליון. במידה ועל פי החוק יחויבו בתי החולים גם לנהל את הניירת הרפואית, בראש ובראשונה הדבר יפגע באזרחים ישראליים מכיוון שתורים לרופאים מומחים המפוצצים גם ככה יוארכו בשל צורך להכין תוכניות טיפול לתיירות על ידי אותם הרופאים.

מה מציע IMTA במקום?

תוכניות טיפול אינדיווידואליות הינן מסמכים מורכבים רב-תחומיים הדורשים גישה משולבת ועבודת הכנה בה לעיתים מעורבים מומחים רבים. עקב תחרות גבוהה גם בעולם וגם בתוך ישראל מהירות בהכנת תוכניות כאלו מהווה אחד היבטים החשובים. ואם סעיף זה בחוק יישאר במתכונת הנוכחית, זה יעכב את התוכניות לשבועות ולחודשים, מה שבסופו של דבר יוביל לאובדן הפציינטים.

בעת הכנת תוכניות הטיפול IMTA מציע לפעול בהתאם לקוד האתי, הדורש חתימת הרופא מתחת לכל תוכנית טיפול. בתי החולים בארץ לאורך השנים רבות מקבלים מטופלים מחו”ל עם מסמכים מוכנים המתורגמים לעברית ולשפת המטופל על ידי החברה המלווה אותו. הניסיון מראה כי כל גישה אחרת בהכנת תוכניות טיפול לתיירים לא ברת-ביצוע.

 

  1. מתן מידע מדויק לחולה זר על מחיר עלות של שירותים רפואיים בישראל. זכותם של בתי חולים ציבוריים ופרטיים לכפות מדיניות התמחור שלהם על חברות תיירות מרפא, המפנות אליהם מטופלים מחו”ל.

מה דורש החוק?

בעת הכנת תוכניות טיפול על ידי בתי החולים משרד הבריאות דורש מהם לציין את המחירים המדויקים של שירותים רפואיים. אין לחברות תיירות מרפא לשנות משהו בתוכניות אלו, כולל המחירים.

מה המשמעות של זה?

מרגע שהחוק ייכנס לתוקף, חברות תיירות מרפא תידרשו לספק לחולים את החשבון המלא והמדויק של עלות השירותים הרפואיים בבתי חולים בישראל, וכן בדרך גם העלות של השירותים הנלווים שלהם.

שקיפות ביחסים הינה הבסיס של כל עסק, לעומת זאת, הדיווח המופרז ובררות חסרת משמעות עומדים בניגוד לעקרונות היסוד של העסק. מדוע, למשל, לא מחייבים את יבואני רכב להציג הצהרות על מחירי העלות, או את חברות הנדל”ן שמוכרות נדל”ן בארץ? כיצד, למשל, ניתן להעריך הוצאה כגון פרסום של רפואה ישראלית בחו”ל, תמיכה בתדמית החיובית של ישראל בתקשורת הבינלאומית?

חברות תיירות מרפא הן יזמים פרטיים. אך משרד הבריאות מתכוון להתערב בגסות בענייניהן ולשלול מהן האוטונומיות והעצמאות. פקידי משרד הבריאות אינם מודעים להוצאות עתק של חברות אלו הנאבקות על כל חולה זר על מנת להביאו ארצה.

מה מציע IMTA במקום?

לפי הקוד האתי בתוכניות טיפול יש לפרט את כל המחירים של בדיקות, התייעצויות וטיפולים. במקרים בהם אין אפשרות לציין עלויות הטיפול לפני כן (כל עוד החולה נמצא בחו”ל) בתוכניות הטיפול יש להגדיר גבולות של העלות האפשרית. בהתבסס על ניסיון רב שנים מומחי IMTA טענים כי שקיפות של מדיניות התמחור וקביעותבמחירי השירותים (לאחר הגעתו של החולה בישראל)שוללים את הטעייתו וחוסר שביעות רצונו של החולה לחלוטין.
חברות מנוסות המתמחות בתיירות מרפא בארץ מלכתחילה מספקים את מירב השקיפות ביחסים עם הלקוחות, אחרת כבר מזמן היו מאבדות את אמינותם.

 

  1. זכותו של שר הבריאות להתערב בחוק ולשנות כללי המשחק.

מה דורש החוק?

הצעת החוק במתכונתו הנוכחית מקנה לשר בריאות זכות בכל רגע לפי שיקול דעתה הבלעדי להכניס שינויים גם בסעיפים השלמים וגם לפסקאות נפרדות של החוק ללא כל הגבלה.

מה המשמעות של זה?

בהתאם להצעת החוק שר הבריאות יכול להגדיר רווחים וצורת העבודה של חברות תיירות מרפא.

מה מציע IMTA במקום?

יש לשפצר את החוק כך שניסוחו יהיה מוסכם על כל הצדדים, דהיינו חברות תיירות מרפא, בתי חולים ציבוריים ופרטיים, רופאים והמדינה.

האגודה הישראלי לתיירות מרפא סבור כי כל ההחלטות החשובות ברמה המדינית יש לקבל על בסיס עקרונות היסוד הדמוקרטיים – שקיפות והשגת קונצנזוס.

כפי שההיסטוריה הוכיחה שוב ושוב, אוטוריטאריות וולונטריות בכל הרמות מאולם לא הביאו לדברים טובים. אנשי ה-IMTA סבורים כי כל שינוי והגבלה נוספת בחוק של תיירות מרפא, אחת כמה וכמה השעיה של פעילותה, דורשים דיון מורחב בהשתתפות כל בעלי העניין.

 

מסקנות:

  1. התעשייה של תיירות מרפא בישראל נמצאת על סף קריסה.
  2. להציל את התיירות הרפואית הישראלית יכולה רק היא עצמה כי אין לצפות לעזרה מהצד שניתן לסמוך עליה. על מנת להגן על הזכות הלגיטימית לפעילות יזמית החברות בתחום תיירות מרפא צריכות להתאחד בדחיפות ולהמשיך להילחם בשורות האגודה IMTA.
  3. סיכויי ההצלחה נקבעים על ידי האפשרויות הפיננסיות, והמאבק שהתחיל גוזר הוצאות קבועות וזמן. על כל בעל החברה של תיירות מרפא, שרוצה להמשיך לפעול בעצמאות עוד שנים רבות, יש להבין כי העתיד בידיו!

הכספים הנצברים ב-IMTA הולכים לשתדלנות אינטרסים של תיירות מרפא בכנסת ובממשלה, להצהרת מטרות המאבק של האגודה, להסברה בתקשורת, כמו כן גם לייעוץ משפטי ופיננסי ולתמיכה של טובי המומחים. זה מרמז שקיפות ואחריות מלאה.

לאלה שרוצים להגן על עתידם יחד – הצטרפו לIMTA, הארגון היחידי בארץ המהווה גילדה מקצועית, וכיום הגוף היחיד שעומד מאחורי הגב של היזמים בהגנת זכויות ואינטרסים שלהם!

  1. הכנס שנערך באסותא שוב אימת את הצורך מידי ברגולציה בענף תיירות מרפא מצד המדינה, בתקנון הפעילות בתחום וכן בהגדרה מדויקת של הזכויות והתחייבויות של מרפאות וחברות המוגנות על פי חוק. לפי דעתם של משתתפי הכנס החוק של תיירות מרפא, ללא עוררין, הוא חיוני, עם זאת דורש הכנה יסודית והתחשבות בכל ההיבטים של התעשייה. במתכונת הנוכחית הוא פשוט מסוכן בגין חד צדדיות וחוסר אוניברסאליות. כדוגמא של גישה משולבת עם שקלול של אינטרסים של כל שחקני השוק IMTA מציע לממשלה את הקוד האתי של תיירות מרפא.
  2. האגודה הישראלית לתיירות מרפא IMTA מצד אחד פועל בתור ערב של איכות השירותים הרפואיים לניתנים לזרים בישראל, מצד שני רואה בעדיפות ראשונה את האזרחים הישראליים. בהערכת המצב בצורה שקולה, IMTA עם כל האחריות תמשיך להגן על האינטרסים של ישראל ואת זכותם של כל הזקוקים לאיכות טיפול רפואי בעיתו.
  3. האגודה הישראלית לתיירות מרפא IMTA כגוף הציבורי תעשייתי הגדול והמוסמך ביותר מציע למדינה שיתוף פעולה הפתוח והמקיף ביותר בהכנת הרפורמה בתחומה, אך עם זאת מבטיח להמשיך במאבק בלתי מתפשר למען העתיד של תיירות מרפא בישראל בכל הרמות האפשריות. למדינה ולתיירות הרפואית הישראלית שינה מטרה משותפת גדולה, נשאר רק לסנכרן את השיטות להשגתו.

 

קריקטורות של סרגיי קורסון

בתמונות: משתתפי כנס חירום במרכז רפואי אסות